מיינה מצויה

מַיְנָה מצויה היא עוף ממשפחת הזרזיריים שבסדרה ציפורי השיר. צבעה הכללי חום-כהה, עם כתמים לבנים בכנפיים; הראש והצוואר – בצבע אפור-כהה; המקור, סביב העיניים, והרגליים – בצהוב.

מקורה של המיינה המצויה באזורים הטרופיים של דרום אסיה. היא הועברה למקומות שונים בעולם בעיקר לצורך הדברה ביולוגית של מיני חרקים מזיקים.

המיינה היא אוכלת-כל, וניזונה ממזון מגוון הכולל חסרי חוליות, פירות, גוזלים, ביצים ולטאות. היא נמנית עם העופות החקיינים ויש לה יכולת לחקות את צלילי סביבתה הקרובה.

היא ידועה כמתחרה עם מינים מקומיים על מזון ואתרי קינון וכגורמת נזק ליבולים חקלאיים. זהו מין פולש בארץ ישראל, הנמנה ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם" לנוכח הנזק הכבד שהוא מחולל למגוון הביולוגי המקומי. היא הובאה לארץ ישראל במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 כחית מחמד למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב-יפו, ושוחררה או ברחה מהכלובים. תוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. ב-2015 מיינה כבר הייתה הציפור החמישית בתפוצתה בישראל, כשתפוצתה גדולה מזו של דררה,בולבול וצופית.