הצבי הארץ ישראלי היה נפוץ בעבר בכל החבל הים תיכוני של ארץ ישראל, אבל התפשטות היישוב החקלאי, המודרניזציה והנשק החם החל מסוף המאה ה-19 המיטו אסון על אוכלוסיות הצבאים, כמו גם על יונקים גדולים אחרים. תרמה לכך גם העובדה כי הצבי כשר למאכל לאוכלוסייה הערבית ולכן ציד הצבאים, נוסף על היותו נחשב כמאפיין "גבריות" ו"גבורה" במזרח, היה יעיל כלכלית לצייד (זאת בניגוד לחזירי הבר שלא היה להם כל ביקוש ולכן הונחו לנפשם).

עם קום המדינה נותרו בשטח ישראל אוכלוסיות שרידיות בלבד של צבאים.